בשיעור של ד"ר עמי וולנסקי נחשפנו למאמר: "שוב ושוב חוזרת הרפורמה"/לארי קיובן
לארי קיובן טוען, שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי. אי-הבנה של הגורמים הרלוונטיים עלולה לגרום ליישום של פתרונות לא מתאימים, לבזבוז אנרגיה ולייאוש מצטבר. הכלים שיש בידינו כדי להבין את הדברים אינם אלא מטפורות פגומות שבאות במקומה של מחשבה מעמיקה. ניתן לשפר את המצב על ידי צבירת מידע על רפורמות מסוימות והתחקות על קורותיהן. אפשר לעשות עוד יותר על ידי לימוד ארוך טווח של רפורמות בניהול, במבנים בית-ספריים, בתכניות לימוד ובהוראה, במטרה לזהות בהן דפוסים חוזרים. כמו כן, אפשר לשפר את המצב על ידי בחינה מדוקדקת של ההסברים החלופיים שהוצעו כאן ובמקומות אחרים ועל ידי הערכתם לאור הנתונים.
הרפורמה היום מנסה להתאים את עצמה לחיים במאה ה-21 ,היא מתייחסת לתקשוב בבתי הספר, שמה את הילד במרכז, מכשירה מורים לעבודה עם מחשוב ושילוב המחשב בכיתה.יחד עם זאת,לכל רפורמה דרוש זמן,אין אפשרות להביא לשינוי מיידי במערכת החינוך.מערכת החינוך היא מערכת בירוקרטית, לבתי הספר ולמורים אין אפשרות לעבוד בצורה אוטונומית.למורים קשה לשנות הרגלים.ישנם קודים ארגוניים בבית הספר המסייעים למורה לשמור על שגרה בטוחה:חוקים,סדר יום,לוח זמנים וכו'. יש לקחת בחשבון שרפורמה שמובילה לשינוי במערכת זקוקה לתקציבים מיוחדים מטעם הממשלה ולכן, חשוב שהממשלה תתמוך ברפורמה.כמו כן, חשוב לבדוק ולעקוב אחרי התהליך ולחשוב אם הגענו למקום שרצינו בזכות הרפורמה.האם שפרנו את השגי התלמידים? האם התייחסנו לילד במרכז? האם התייחסנו לשונות ונתנו מענה לילדים עם צרכים מיוחדים או לילדים מצטיינים?
במסגרת "אופק חדש" השינוי עבור הילד הוא לא משמעותי.עדיין הכיתות עמוסות(בכיתתי יש 37 תלמידים בכיתה ב')
רוב הילדים לומדים עד השעה 12:45 בצורה פרונטלית.
