בתי הספר של המאה העשרים ואחת כבר כאן!

ברצוני להתייחס לכתבה מעניינת שקראתי בעיתון "ידיעות אחרונות", במוסף 24 שעות, מתאריך 18.1.12  מאת עופר פטרסבורג ותמר טרבלסי- חדד לומדים את העתיד
הכתבה מתייחסת לבתי הספר העתידיים, הירוקים, המתוכננים לפעול כבר בשנה"ל הבאה בתל אביב ובגני תקווה. הדוגמה החדשנית ביותר היא בית ספר תיכון ללא נייר שיפעל בתל אביב(בצפון מערב תל אביב) כבר בשנה הבאה. התלמידים יצטיידו בילקוט דיגיטלי עם לוח אינטראקטיבי. החומר ישלח ישירות למחברות הדיגיטליות. תוקם כיתה וירטואלית בשיתוף עם בתי ספר אחרים בארץ ובחו"ל שילמדו בה במקביל. בית הספר יכין את התלמידים למאה ה-21, לעולם המקצועות של המאה ולעידוד חשיבה ביקורתית. אפשר יהיה להשתמש בסמארטפונים ובטאבלט. כחלק מהתפיסה התכנונית החדשה, יוקם בית הספר ללא גדרות.המבנה ישמש גם למרכז תרבות וקהילה לכלל הציבור. 
גם בגני תקווה יבנה בית ספר המותאם לחיים כיום. לכל מורה יהיה חדר אישי. והכל בו יהיה מתוקשב.
כמובן שיש מורים המסתייגים מהשינוי ויש מורים המצדדים בבתי הספר המודרנים. פרופ' דוד חן, ראש בית הספר לחינוך, במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, סבור כי עם כניסת הטכנולוגיות לבתי הספר יתמקד תפקידו של המורה בחינוך לערכים, חינוך חברתי ואישי במקום התמקדות בהקניית ידע. "המורים יעשו את מה שהמחשב אינו יכול לעשות" אומר פרופ' חן. עם זאת הוא מרגיש שכניסת הטכנולוגיה למערכת החינוך היא חדשה באופן יחסי בעולם ואין מספיק ניסיון ומחקר בתחום. לדבריו רותמים כעת טכנולוגיה חדשנית למערכת חינוך שעדיין מבוססת על עקרונות מהמאה ה-19 ולכן בתהליך צפויים קשיים.
אני הייתי רוצה ללמד בבית ספר שמתאים עצמו למאה הנוכחית ששם עצמו למטרה להכשיר את הדור לקראת העתיד, לקראת חיים בסביבה משתנה. המחשבים והתקשורת האלקטרונית הם חלק מחיינו ועלינו לשלבם במערכת החינוך. אני מסכימה עם פרופ' דוד חן שתפקיד של המורה ישתנה. המורה צריך להנחות את התלמידים וללמדם איך להוציא את הידע מהמידע הרב הקיים בעולם. כדי להתמודד עם הידע הרב והדינאמיות של הידע הציבורי, מערכת החינוך חייבת לפתח בתלמיד חשיבה ביקורתית ויכולת למידה עצמית. המורה חייב לשנות את תפקידו ממקור בלעדי של הידע למתווך בין הידע הציבורי לידע האישי של התלמיד.

חזון בתי הספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך"/פרופ' עמי וולסקי 

נחשפתי למאמר "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי"/יין צ'אנג צ'נג 

המאמר מדבר על מטרתן של הרפורמות החדשות להשיג אפקטיביות חינוכית ולפתח את בית הספר יחד עם התמודדות האתגרים שנובעים מהסביבה של המאה העשרים ואחת." בית ספר בניהול עצמי (SBM - School Based Management) הוא אחת המגמות הבין-לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך. היא מדגישה ביזור ברמת בית הספר כאמצעי עיקרי לקדם קבלת החלטות אפקטיבית, שיפור תהליכים פנימיים ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר"  (צ'.יין)

הפעלת  בתי ספר בניהול עצמי תאפשר לבתי ספר לעודד למידה מתמשכת ופיתוח של התלמידים, של הצוות ושל בתי הספר עצמם, תגדיל את מידת התמיכה של הורים וקהילה, תשפר את הטכנולוגיה בחינוך ובניהול ותענה על הצרכים והאתגרים בסביבה החינוכית המאופיינת בקצב שינויים מהיר. בתי ספר נאלצים להתמודד עם בעיות, אי ודאויות ואתגרים שמקורם בסביבתם. מצפים מהם למגוון רחב של תפקידים חדשים כדי לתמוך בהתפתחויות המהירות שמתרחשות בקהילה.
ברחבי העולם מתרחש כיום תהליך של גלובליזציה בתחומים שונים,  חלקים שונים בו מרושתים רישות מהיר וכך הם נעשים גלובליים בזכות האינטרנט וסוגים שונים של טכנולוגיית מידע, תקשורת ותובלה. על החברה להפוך לחברה מרובת אינטליגנציות ולחברה לומדת שיכולה לספק את הידע ואת בסיס האינטליגנציה והכוח המניע הנחוצים כדי לתמוך בהתפתחויות המרובות. לדברי צ'נג, הפרדיגמה צריכה להשתנות מפרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום לפרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים ובהן אינטליגנציות טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית ואת התהליך המשולש הכולל גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית. משמעויות הגלובליזציה לחינוך צריכות לכלול את מרב הרלוונטיות הגלובלית, התמיכה, המשאבים האינטלקטואליים והיזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. לימודים באתרי אינטרנט, תכנית ביקורים בין לאומית, שיתוף פעולה בין לאומי בהוראה ותוכן חדש של תכנית הלימודים על גלובליזציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית. משמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. לדוגמא: מעורבות הקהילה וההורים בחינוך בית הספר, שיתוף פעולה בין הבית לבית הספר, יישום בית ספר בניהול עצמי, תכנית בית ספר ותכנת לימודים בזיקה לקהילה ופיתוח תכנית חדשה ובה לוקליזציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית. התאמה אישית מתייחסת לשימת דגש על אספקת שירותים מותאמים אישית, דגש על הפוטנציאל האנושי, קידום יוזמה ויצירתיות אצל האדם, עידוד להגשמה עצמית, ניהול עצמי והסדרה עצמית וערנות לצרכים מיוחדים. משמעותה העיקרית של ההתאמה האישית בחינוך היא להביא לידי מירב המוטיבציה, היזמה, היצירתיות של התלמידים והמורים. לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר. בפרדיגמה המשולשת החדשה, צורת ההוראה של המורים צריכה להיות משולשת: מותאמת אישית, מותאמת למקום וגלובלית. בית הספר בניהול עצמי שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם.

אני חושבת שאם רוצים לתת למורים אחריות יש לתת להם סמכות וזה אפשרי במעבר לבית ספר בניהול עצמי. יש לבזר סמכויות במערכת החינוך ולתת יותר חופש למנהלי בתי הספר ולמורים. המדינה תקבע את תכנית הלימודים, את מטרות ההישג בכל מקצוע, את המבחנים ובית הספר יקבע איך לבצע זאת

בתקופה בה הידע נצבר בקצב מהיר, שיש ריבוי מקורות מידע, ישנה פרשנות רבה על הידע. אנו צריכים להוביל את התלמיד שיהיה מוכן לשוק עבודה של המאה ה-21 עליו להיות מיומן בהסתגלות לשינויים, עבודת צוות, גמישות ביחסי אנוש, יכולת פתרון בעיות, יצירתיות, חדשנות, יזמות, ראיה ביקורתית, יכולת לביקורת עצמית, יכולת ניהול עצמית, יכולת שימוש בטכנולוגיות המידע ויכולת עיבוד והפקה של הידע החדש וזאת כדי להשתלב בחברה בצורה טובה ויעילה.

מחשב אאוט עיפרון אין בשנת 2012

בגיליון "שיעור חופשי", חודש כסלו, דצמבר 2011, גיליון 97 נתקלתי בכתבה שמשכה את תשומת ליבי.
בכתבה מתואר בית ספר יסודי הנמצא בעמק הסיליקון בארצות הברית, בו לומדים ילדים של בכירי חברות הטכנולוגיה בעולם ללא מחשבים. המחשב נתפש כמעצור לחשיבה יצירתית, ליחסי אנוש, לתנועה ולקשב. התנהלות בית הספר מחדדת את הדיון הציבורי בתפקיד המחשב והתקשוב בחינוך.
ד"ר גילה קורץ, ראש החוג לתקשוב בבית ספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה וד"ר גילה לוי עצמון, סטודנטית במגמת תקשוב, טוענות כי מטרתה של הטכנולוגיה לשרת את התפישה החינוכית. המחשב הוא כלי היכול לשנות את אופן הלמידה. שילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה-כל תלמיד מתקדם בקצב אישי תוך למידה פעילה. אמצעי התקשוב המגוונים מזמנים למידה שיתופית, אשר מקדמת את הבניית הידע. הלמידה באמצעות התקשוב מגבירה את המוטיבציה, העניין והמעורבות וכל אלו מובילים להצלחת התהליך החינוכי. לטענתן, בסך הכל המירו את טכנולוגית המחשב בעפרון ונייר. האחת נחשבת לחדשנית, אך עדיין לא ברור מה היקף השפעתה על התהליך החינוכי בעוד שהשניה מוכרת וידועה.
אני מסכימה עם ד"ר קורץ וד"ר לוי עצמון כי הלמידה המתוקשבת מעניינת יותר, מהנה ופותחת הזדמנות ללמידה משמעותית יותר.
לדעתי, כיום, אי אפשר לחזור אחורה כשמרבית המידע הנגיש נמצא ברשת online המידע הוא זמין, נח, מהיר ועונה על רוב צורכי התלמיד. תפקיד המורה לכוון, להוביל, ללמד כיצד להפוך את המידע הרב לידע. מהתנסותי בעבודה במערכת החינוך ראיתי כי המחשב יכול לעזור לתלמידים מתקשים בעזרת תרגול נוסף המתאים לרמתם ומצד שני לעניין ולאתגר תלמידים המתקדמים בלימודים-כלומר נותן מענה לשונות. ילדים עוזרים ומלמדים זה את זה בעזרת המחשב. ישנו זימון לאינטראקציה בין אישית הרבה יותר משיעור פרונטלי,ללא מחשב. מגביר את המוטיבציה ללמידה, יוצר עניין ומתאים את הלמידה למאה ה-21. יחד עם זאת חשוב שהמורה יהיה מיומן וידע לשלב בצורה מקצועית את המחשב בתהליך הלמידה.