ברצוני להתייחס לכתבה מעניינת שקראתי בעיתון "ידיעות אחרונות", במוסף 24 שעות, מתאריך 18.1.12 מאת עופר פטרסבורג ותמר טרבלסי- חדד לומדים את העתיד
הכתבה מתייחסת לבתי הספר העתידיים, הירוקים, המתוכננים לפעול כבר בשנה"ל הבאה בתל אביב ובגני תקווה. הדוגמה החדשנית ביותר היא בית ספר תיכון ללא נייר שיפעל בתל אביב(בצפון מערב תל אביב) כבר בשנה הבאה. התלמידים יצטיידו בילקוט דיגיטלי עם לוח אינטראקטיבי. החומר ישלח ישירות למחברות הדיגיטליות. תוקם כיתה וירטואלית בשיתוף עם בתי ספר אחרים בארץ ובחו"ל שילמדו בה במקביל. בית הספר יכין את התלמידים למאה ה-21, לעולם המקצועות של המאה ולעידוד חשיבה ביקורתית. אפשר יהיה להשתמש בסמארטפונים ובטאבלט. כחלק מהתפיסה התכנונית החדשה, יוקם בית הספר ללא גדרות.המבנה ישמש גם למרכז תרבות וקהילה לכלל הציבור.
גם בגני תקווה יבנה בית ספר המותאם לחיים כיום. לכל מורה יהיה חדר אישי. והכל בו יהיה מתוקשב.
כמובן שיש מורים המסתייגים מהשינוי ויש מורים המצדדים בבתי הספר המודרנים. פרופ' דוד חן, ראש בית הספר לחינוך, במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, סבור כי עם כניסת הטכנולוגיות לבתי הספר יתמקד תפקידו של המורה בחינוך לערכים, חינוך חברתי ואישי במקום התמקדות בהקניית ידע. "המורים יעשו את מה שהמחשב אינו יכול לעשות" אומר פרופ' חן. עם זאת הוא מרגיש שכניסת הטכנולוגיה למערכת החינוך היא חדשה באופן יחסי בעולם ואין מספיק ניסיון ומחקר בתחום. לדבריו רותמים כעת טכנולוגיה חדשנית למערכת חינוך שעדיין מבוססת על עקרונות מהמאה ה-19 ולכן בתהליך צפויים קשיים.
אני הייתי רוצה ללמד בבית ספר שמתאים עצמו למאה הנוכחית ששם עצמו למטרה להכשיר את הדור לקראת העתיד, לקראת חיים בסביבה משתנה. המחשבים והתקשורת האלקטרונית הם חלק מחיינו ועלינו לשלבם במערכת החינוך. אני מסכימה עם פרופ' דוד חן שתפקיד של המורה ישתנה. המורה צריך להנחות את התלמידים וללמדם איך להוציא את הידע מהמידע הרב הקיים בעולם. כדי להתמודד עם הידע הרב והדינאמיות של הידע הציבורי, מערכת החינוך חייבת לפתח בתלמיד חשיבה ביקורתית ויכולת למידה עצמית. המורה חייב לשנות את תפקידו ממקור בלעדי של הידע למתווך בין הידע הציבורי לידע האישי של התלמיד.
הכתבה מתייחסת לבתי הספר העתידיים, הירוקים, המתוכננים לפעול כבר בשנה"ל הבאה בתל אביב ובגני תקווה. הדוגמה החדשנית ביותר היא בית ספר תיכון ללא נייר שיפעל בתל אביב(בצפון מערב תל אביב) כבר בשנה הבאה. התלמידים יצטיידו בילקוט דיגיטלי עם לוח אינטראקטיבי. החומר ישלח ישירות למחברות הדיגיטליות. תוקם כיתה וירטואלית בשיתוף עם בתי ספר אחרים בארץ ובחו"ל שילמדו בה במקביל. בית הספר יכין את התלמידים למאה ה-21, לעולם המקצועות של המאה ולעידוד חשיבה ביקורתית. אפשר יהיה להשתמש בסמארטפונים ובטאבלט. כחלק מהתפיסה התכנונית החדשה, יוקם בית הספר ללא גדרות.המבנה ישמש גם למרכז תרבות וקהילה לכלל הציבור.
גם בגני תקווה יבנה בית ספר המותאם לחיים כיום. לכל מורה יהיה חדר אישי. והכל בו יהיה מתוקשב.
כמובן שיש מורים המסתייגים מהשינוי ויש מורים המצדדים בבתי הספר המודרנים. פרופ' דוד חן, ראש בית הספר לחינוך, במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, סבור כי עם כניסת הטכנולוגיות לבתי הספר יתמקד תפקידו של המורה בחינוך לערכים, חינוך חברתי ואישי במקום התמקדות בהקניית ידע. "המורים יעשו את מה שהמחשב אינו יכול לעשות" אומר פרופ' חן. עם זאת הוא מרגיש שכניסת הטכנולוגיה למערכת החינוך היא חדשה באופן יחסי בעולם ואין מספיק ניסיון ומחקר בתחום. לדבריו רותמים כעת טכנולוגיה חדשנית למערכת חינוך שעדיין מבוססת על עקרונות מהמאה ה-19 ולכן בתהליך צפויים קשיים.
אני הייתי רוצה ללמד בבית ספר שמתאים עצמו למאה הנוכחית ששם עצמו למטרה להכשיר את הדור לקראת העתיד, לקראת חיים בסביבה משתנה. המחשבים והתקשורת האלקטרונית הם חלק מחיינו ועלינו לשלבם במערכת החינוך. אני מסכימה עם פרופ' דוד חן שתפקיד של המורה ישתנה. המורה צריך להנחות את התלמידים וללמדם איך להוציא את הידע מהמידע הרב הקיים בעולם. כדי להתמודד עם הידע הרב והדינאמיות של הידע הציבורי, מערכת החינוך חייבת לפתח בתלמיד חשיבה ביקורתית ויכולת למידה עצמית. המורה חייב לשנות את תפקידו ממקור בלעדי של הידע למתווך בין הידע הציבורי לידע האישי של התלמיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה